8 מרכיבים עיקריים עבור ציור ריאליזם

מדריך זה הוא מבוא לציור אומנות עילית בסגנון ריאליסטי.

דיוק הוא המפתח עבור ציור ריאליזם. הגורמים החשובים ביותר הם דיוק במבנה ודיוק בערכי הבהירות. כאשר המבנה והערכים מדויקים, ההצלחה מובטחת.

8 המרכיבים העיקריים להשגת תוצאה ריאליסטית הם:

1. דיוק - רישום מדויק מהתבוננות.
2. ערכים - ערכי בהירות.
3. ניגודיות - ניגודיות בערכי בהירות.
4. שוליים - (קצוות) חדים או רכים.
5. מעברים - בערכי בהירות, צבעים, טמפרטורה, שוליים, ומרקם.
6. טמפרטורה - צבעים חמים וקרים.
7. צבעים - טביעת האצבע של כל אובייקט.
8. רוויה - עד כמה חדים ועשירים הצבעים.

הבנת מאפיינים אלה חלה על כל מדיום. כלומר, פסטל, צבעי שמן, אקריליק, צבעי מים, וכדומה.

בנוסף, מומלץ להכיר את חוקי הטבע, פרספקטיבה (לינארית ואטמוספרית), עומק, גאומטריה, ולשלוט במלאכת ערבוב הצבעים.

כדאי לדעת:

בסוף מדריך זה תמצאו מידע על כיצד נקבע סגנון הציור, מספר טיפים מעשיים בציור ולסיום, סיכום ומסקנות.

דיוק בציור (Precision) הוא היכולת לצייר כל דבר מהתבוננות.

עם ידע וניסיון, אתם יכולים לצייר כל סגנון ציור (דיוקנאות, טבע דומם, ציורי נוף, בעלי חיים וכו').

וכל סוג טקסטורה (זכוכית, מתכת, נייר, שיער, בד וכו').

היתרון בלמידה של רישום בעיפרון, לפני (או לצד) למידה של ציור, הוא הכרת החשיבות של דיוק, ערכי בהירות, שוליים, ומעברים.

חשוב לזכור:

דיוק ברישום הראשוני הוא חשוב ביותר. ככל שהרישום יהיה מדויק יותר, כך התוצאה הסופית תשקף דמיון למקור, ותהיה אמינה יותר.

לכן, יש לשים לב לצורות, פרופורציה (יחס), ואנטומיה.

אם אתם מתקשים לדייק, בקרו במדריך שלי בנושא כיצד לצייר מהתבוננות.

ערכי בהירות או בקיצור ערכים (Value או Tone) הם עד כמה כהה או בהיר כל חלק בציור.

המשחק בין כהה לבהיר הוא שנותן, בין היתר, למשטח הדו-ממדי את האשליה התלת-ממדית. ככל שמדייקים בערכים כך רמת הריאליזם עולה. לכן, הדיוק בערכי הבהירות הוא קריטי!

קל יותר לראות את ההבדל בערכים בציור מונוכרומטי כמו רישום עיפרון. עם צבעים זה קצת יותר מאתגר.

הדרך להבין וליישם ערכים היא קודם כל הבנת חשיבותם.

לאחר מכן, התבוננות היא המפתח. כלומר להסתכל על כל חלק של אובייקט או משטח ולנסות לקבוע עד כמה הוא כהה או בהיר.

אחת הדרכים להתבונן בערכים היא למצמץ מעט או לסגור מעט את העיניים ועל ידי כך לאבד פוקוס.

כאשר יוצאים מפוקוס, פחות רואים את המרקם של האובייקט, וניתן להבחין יותר טוב במידת הכהות או הבהירות שלו.

בעיניים עצומות חלקית, קל יותר להשוות בין הציור לבין האובייקט או התמונה אשר מציירים, ולראות מי כהה או בהיר יותר.

טיפ:

יש רק צבע אחד (אפור) כאשר רושמים בעפרונות גרפיט, וההתמקדות היא בערכי בהירות.

לכן, רישום בעיפרון הוא בסיס טוב ללימוד ציור.

להסבר מעמיק יותר בנושא, להלן מדריך לרישום ריאליסטי בעיפרון.

לניגודיות (קונטרסט) בערכי הבהירות יש חשיבות.

כאשר האזורים הכהים בציור אינם כהים מספיק או שהאזורים הבהירים אינם בהירים מספיק, הציור נראה שטוח וחסר חיים.

כאשר יש מספיק ניגודיות, כלומר טווח גדול של ערכי בהירות, הציור יהיה בעל עומק ונוכחות.

על מנת להבין עומק, מומלץ לקרוא את: 15 דרכים ליצירת אשליית עומק בציור.

לאובייקטים מבריקים או רפלקטיביים יש בדרך כלל ניגודיות חזקה.

טיפ:

ברישום בעיפרון, הכי בהיר שאפשר לצייר הוא לא לצייר בכלל. כלומר, ערך הבהירות של הנייר.

לכן, כדי לקבל ניגודיות חזקה, צריך לצייר את האזורים הכהים כהים יותר.

עם צבעים, אפשר לערבב יותר לבן לכל צבע, עבור ערך בהיר יותר.

עבור אובייקטים גליליים, כדאי לבקר במדריך לציור אובייקטים גליליים.

כדי לתת לאובייקט יותר נוכחות, הוסיפו לו ניגודיות (צללים כהים יותר והיילייטס בהירים יותר).

ציירו עם פחות ניגודיות מסביב לאובייקט.

אין קווים בטבע!

בעבר הרחוק, כאשר חוקי הפרספקטיבה עדיין לא הובנו במלואם, היה שימוש נרחב בקווי מתאר (קונטור), כדי לתחום אובייקטים ודמויות.

להבדיל מציור דמויות קומיקס, אשר מאופיין בציור קווי מתאר, כאשר מציירים ריאליזם, לאובייקטים המצוירים אין קווים אלא אזורים או משטחים. לכל אזור יש את השוליים שלו שהם בעצם הקצה, המקום בו נגמר האובייקט או חלק מהאובייקט.

השוליים (Edges) בציור יכולים להיות חדים (Hard edge) או קהים\רכים (Soft edge). כאשר השוליים של אובייקט או דמות יהיו רכים יותר, האובייקט יראה פחות חד וללא פוקוס.

אובייקטים רכים כמו שיער, פרווה ובד הם בעלי שוליים רכים.

לעננים ולעשן יש שוליים רכים.

לצל מוטל, לרוב, יש שוליים רכים עד רכים מאוד.

בציורי נוף, ובהתאם לחוקי הפרספקטיבה האטמוספרית, ככל שאובייקט (לדוגמה הר או עץ) רחוק יותר הוא פחות ברור (לא בפוקוס), ולכן השוליים שלו פחות חדים.

מעברים (Transition) בציור הם שינויים אשר קיימים באובייקט או משטח.

ישנם לא מעט סוגים של מעברים, להלן כמה נפוצים:

• מעברים בערכי בהירות, מכהה לבהיר.
• מעברים בצבעים, מגוון מסוים לגוון אחר.
• מעברים בטמפרטורה, מצבעים חמים לקרים.
• מעברים במרקם, ממשטח חלק למשטח מחוספס.
• מעברים בשוליים, משוליים חדים לשוליים רכים.
• מעברים ברוויה, מצבעים עשירים לצבעים "מתים" או אפורים.

כך לדוגמה, מעבר חד בערכי בהירות יפיק שוליים חדים ואפקט זוויתי. לעומת זאת, מעבר הדרגתי בערכי בהירות יפיק שוליים רכים ואובייקט קמור:

לכל חלק של אובייקט או משטח יש יחסים שונים עם כל מקור אור.

לכן, חלקים מסוימים של אריח קרובים יותר למקור אור או בזווית אחרת, כלומר תמיד יש מעברים.

לפעמים המעברים הם בגלל השתקפות, כמו השתקפות השמיים.

כאשר מציירים, השינוי במעברים הוא משמעותי יותר כיוון שלפעמים סנטימטר רבוע על הקנבס מייצג שטח גדול יותר במציאות, במיוחד בציורי נוף.

לכן, שימו לב למעברים על מנת לא ליצור משטח שטוח ולא טבעי.

טמפרטורה (Temperature) היא עד כמה הצבעים קרים או חמים.

• סגול, כחול וירוק הם צבעים קרים, הם מזכירים דברים קרים כמו אוקיינוס.
• אדום, כתום וצהוב הם צבעים חמים, הם מזכירים דברים חמים כמו אש או שמש.

גם צבע קר (או חם), יכול להיות חמים יותר או קריר יותר.

לדוגמה צהוב קדמיום הוא צהוב חם יותר, כיוון שהוא נוטה לכתום. צהוב לימוני לעומת זאת הוא צהוב קר יותר, כיוון שהוא נוטה מעט לירוק, אך הוא עדיין צבע חם (צהוב).

במציאות, נושא התאורה מורכב. לדוגמה האור החם מהשמש מפיק אזורים מוארים חמים, אך באזור הצל נכנס לפעולה האור המשני שהוא השמיים.

לכן, ביום בהיר, בשל השפעתה של פרספקטיבה אטמוספרית והשמיים הכחולים, האזורים הרחוקים בציור קרים יותר (מכיוון שיש יותר חלקיקי אטמוספרה בינם לבין המתבונן), והאזורים הקרובים הם בעלי צבעים חמים יותר.

גם בתאורת פנים יכולים להיות מספר מקורות תאורה מלאכותיים (חמים, קרים, או שילוב של השניים), כולל כניסה של אור חיצוני קר (או אור שמש ישיר וחם), ובנוסף השתקפות מהסביבה כגון צבע הקירות.

האם אתם רואים את הטמפרטורה של צבעי הקיר?

לקבלת תוצאות ריאליסטיות, עליכם לאמן את העיניים שלכם להבחין בטמפרטורה של צבעים.

בדוגמה הבאה, החלק העליון של הקיר הוא בעל גוון חם כתוצאה מתאורה חמה והשתקפויות. החלק התחתון של הקיר מקבל אור ישיר קר מהשמיים (דרך החלון).

ברוב המקרים, נסו להימנע מלבן, שחור או אפור בעת ציור ריאליזם.

יוצא מן הכלל הוא כאשר צובעים את השמש (אם כי לא בשקיעה).

אפור טהור וניטרלי כמעט ולא קיים בטבע.

במקום זאת, בדקו את הטמפרטורה של הצבע שאתם חושבים שהוא אפור.

הנה דוגמה לאפור קריר.

וגם, דוגמה לאפור חם.

כל אובייקט עשוי מפיגמנטים מסוימים, ולכן מזוהה עם צבעים ייחודיים, שהם בעצם טביעת האצבע שלו.

כדי לדייק בבחירת הצבעים, עליכם ללמוד את היחסים בגלגל הצבעים, ואת מלאכת ערבוב הצבעים.

הצבעים משתנים במהלך היום בהתאם לתאורה או לתנאי האקלים, ובכל זאת לכל אובייקט יש מאפייני צבע בהתאם לפיגמנטים מהם הוא עשוי.

במקרים מסוימים, אי דיוק בצבעים אינו קריטי, כל עוד מדייקים בערכים (ערכי בהירות), אך אי דיוק בערכים מפיק תוצאה לא ריאליסטית.

כדי להגדיר את הצבע המדויק בו אתם רוצים להשתמש, עליכם לשים לב ל-4 תכונות צבע:

• גוון (כחול, צהוב, אדום...)
• ערכי בהירות
• טמפרטורה
• רוויה

למידע נוסף על היחסים בגלגל הצבעים, וכדי לשלוט בתהליך ערבוב הצבעים, בקרו במדריך המעמיק שלי בנושא: איך לערבב צבעי שמן - גלגל הצבעים.

רוויה (Saturation) היא עד כמה חד ועשיר גוון מסוים של צבע, או עד כמה הוא עמום ואפור.

ללא צבעוניות כלל, הגוון אפור. לעומת זאת, צבע טהור, זאת אומרת מקסימום רוויה, נוצר משימוש באורך גל בודד, כמו בקרן לייזר.

הרוויה, אם כך, תלויה במגוון אורכי הגל המרכיבים את הגוון ועוצמתם היחסית. הוספה של לבן, שחור, אפור, או חום לגוון מסוים, עוזרת בהורדת הרוויה שלו.

בטבע הגוונים אפורים במידה. הדרך הפשוטה להשיג תוצאה זו היא ערבוב של מעט מהצבע הנגדי בגלגל הצבעים של הצבע בו משתמשים. הדרך הנכונה היא התבוננות, וניסיון בערבוב צבעים.

דוגמה לשימוש בגוונים עם רוויה נמוכה:

כדאי ליצור פלטות צבעים, זהו פתרון מהיר לערבוב הצבע הנכון.

לכול פיגמנט (או ערבוב של שני פיגמנטים) יש להוסיף לבן בהדרגה.

בציור עם מרקרים, אני לפעמים אוהב להשתמש בנייר עם גוון כדי להפחית את הרוויה ועל ידי כך להשיג תוצאה מציאותית.

ישנם 4 מאפיינים אשר קובעים את רמת הציור וסגנון הציור:

• לימוד
• אימון
• תשוקה
• אופי

לימוד

כל מלאכה ניתן ללמוד. יש לחקור כל הזמן ותמיד לשאול למה!

אם לאחר תקופה ארוכה של ציור לא רואים שיפור ומרגישים שרמת הציור אינה כמו שרוצים, התשובה נעוצה בלימוד.

מצאו מנטור, חקרו אונליין, קנו ספרים, והצטרפו לסדנה או קורס מוערכים.

למידה של טכניקה לציור אובייקט מסוים הינה שגיאה. אם לדוגמה לומדים לצייר עץ מסוים, מה יהיה כאשר רוצים לצייר זן אחר של עץ?

אתם מוזמנים לבקר במדריך שלי בנושא איך לצייר עצים (בסגנון ריאליסטי).

הדרך הנכונה, אם כך, היא ללמוד לצייר כל דבר ללא מגבלה.

בתור התחלה יש להתרכז בציור מדויק של המבנה של האובייקט ובערכי הבהירות שלו. כאשר צולחים את שני היסודות הללו, התוצאות יהיו מרשימות.

יש לזכור להשתמש בקווים רק כקווים מנחים עבור יצירת מבנה, כאשר אין זכר לקווים בתוצאה הסופית.

אימון

אימון הוא המרכיב החשוב ביותר. ככל שמשקיעים יותר שעות בציור, כך הרמה תעלה.

שליטה במלאכה כזאת או אחרת היא תהליך ארוך, אשר לרוב אורך שנים. אין קיצורי דרך, אך אם לא ישולב לימוד תוך כדי אימון, התהליך יהיה ארוך יותר.

בנוסף, תוך כדי אימון לומדים המון. או, כמו שבוב רוס נהג לומר, "אין טעויות - רק תאונות חיוביות."

תשוקה

כאשר יש רצון עז לצייר, ניתן למצוא את הזמן להתאמן, חשק ללמוד, ופיתוח של הסתכלות על העולם בעיניים של צייר\ת. זאת אומרת, בחינה קונסיסטנטית של הסביבה.

מומלץ לקבל השראה מאומנות של ציירים מוכשרים בסגנון אותו אוהבים. חפשו אומנים אלו באינטרנט, או עקבו אחריהם ברשת החברתית המועדפת עליכם.

התבוננות באומנות איכותית פותחת את התיאבון ליצור יצירות מופת. אם הם יכולים, גם אתם יכולים!

אופי

האופי הוא שקובע את הסגנון.

ישנם אומנים שמסוגלים לצייר שעות על גבי שעות, יום אחרי יום, עם תשומת לב לפרטים הקטנים ביותר.

אחרים מעדיפים לצייר בסגנון משוחרר, או להתרכז בקומפוזיציה.

אם הנכם מתחילים ועדיין לא מנוסים בבניית סצנות, להלן המדריך שלי לציור קומפוזיציות של טבע דומם.

בכל אופן, לכל אחד ואחת יש אופי שונה וחיים שלמים של השפעות שונות, ולכן גם סגנון ייחודי.

ציירו מה שאתם רואים, לא מה שאתם יודעים.

ראשית, נסו להתמקד במה שאתם רואים. בדוגמה הבאה, אתם יודעים כי החלק העליון של הגליל עגול (עיגול).

כאשר מסתכלים על הגליל ממבט צדדי, אתם לא מציירים את מה שאתם יודעים, אלא את מה שרואים, כלומר אליפסה (עיגול מקוצר).

עם הזמן וככל שתרכשו ידע, ניתן להפוך את התהליך, וללמוד איך לצייר מהדמיון.

המדריך שלי לציור מהדמיון הוא די מתקדם, אבל עשיתי כמיטב יכולתי להסביר אותו בצורה פשוטה, כדי שגם מתחילים יוכלו להבין.

אם מתקשים לראות במדויק, נסו לעצום עין אחת בעת התבוננות באובייקט או בסצנה.

העולם הוא דו-ממדי.

למעשה, העולם הוא תלת-ממדי, אך אתם מציירים על משטח דו-ממדי כגון נייר או קנבס.

לכן, עליכם להתרגל להסתכל על העולם באופן דו-ממדי.

לדוגמה, אתם יודעים כי לחלק העליון של התיבה יש עומק, אך אתם מתעלמים ממנו ומחפשים רק אחר זוויות, מכיוון שמשטח הציור שלכם הוא דו-ממדי (שטוח):

הרגו את הצבעים.

כפי שהוזכר לעיל, העולם לא מאוד רווי, לפעמים אפילו די אפור, לכן הורידו את הרוויה כאשר אתם משתמשים בצבעים.

עבור טיפים נוספים בציור והשראה, בקרו במאמר בנושא ציירים מוכשרים וטיפים בציור.

דיוק בציור:

כאשר מדובר באובייקט ייחודי כמו דיוקן (פורטרט), יש חשיבות עליונה לדיוק בציור (רישום).

לכל אדם מבנה פנים ייחודי, וכל שינוי במבנה ישנה את הדמות ואת האמינות של התוצאה הסופית.

גם לבעלי חיים שונים מבנה אנטומי שונה, וחובה לדייק. לסוס, לדוגמה, יש מבנה אנטומי שונה משל חמור או זברה.

ערכי בהירות:

ערכים (מידת בהירות) הם המפתח וחשוב לדייק בהם.

אין קושי להגיע לדיוק בערכים כל עוד מבינים את חשיבותם. כל שצריך זה להתבונן ולשאול אם מה שצויר כהה יותר או בהיר יותר מהאובייקט אותו מציירים, ולתקן בהתאם.

ניגודיות:

טווח הניגודיות בין כהה לבהיר צריך להיות גדול מספיק כדי ליצור ציור עשיר ובעל עומק.

גם לניגודיות בין צבעים חמים לקרים (טמפרטורה), שוליים, צבעים משלימים, מרקם או כל מאפיין אחר, ישנה חשיבות.

שוליים:

שימו לב לשוליים רכים וקשים (חדים).

אפשר להשתמש ב"רישיון האומנותי" (Artistic license), ועל ידי שינוי השוליים לגרום לאובייקט להיראות קרוב ובעל פוקוס, או רחוק ומטושטש.

יש לזכור ש"רישיון אומנותי" הוא במובן מסוים עיוות המציאות ויש להשתמש בו במשורה עבור ציור ריאליזם.

אם יש צורך להוסיף אובייקט לציור יש להשתמש ב"רישיון מדעי," זאת אומרת להשתמש בכללי הפרספקטיבה (לינארית ואטמוספרית) , גאומטריה, אקלים ומקור האור.

מעברים:

מעברים מסוגים שונים קיימים בכל אזור בציור ולפעמים קשה לראות אותם מיד כשיש כל כך הרבה הסחות דעת כגון אובייקטים, מרקמים (טקסטורות), צללים מוטלים, השתקפויות וצבעים שבעצמם תורמים למעברים.

טמפרטורה:

לטמפרטורה יש חשיבות בקביעת האווירה הכללית של הציור.

צבעים:

כל אובייקט מזוהה על ידי הצבעים שלו.

לעץ זית, לדוגמה, יש גוון ירוק ייחודי שאינו דומה לירוק של עצים אחרים, ולכן חשוב לדייק בערבוב הצבעים.

רוויה:

יש להתחשב במידת הרוויה של הגוונים ולזכור שהטבע הוא אפור במידה, להבדיל מציורי קומיקס המאופיינים בצבעים רוויים.

עבור כל המרכיבים של ציור ריאליזם, התבוננות היא המפתח!

כדי ללמוד פרספקטיבה, התחילו כאן: פרספקטיבה קווית (ואטמוספרית) למתחילים.

לאחר דיוק במבנה ובערכים, אפשר להתמקד בציור טקסטורות.

הדרכות וידאו: ערוצי יוטיוב מומלצים ללימוד ציור.

אם עדיין אתם מתקשים, אני מעביר שיעורים פרטיים בציור בתל אביב.