איך לצייר טקסטורה (מרקם)

כדי שציור יצליח, צריך דיוק הן במבנה והן בערכי הבהירות.

אפשר ללמוד על זה פה: איך לרשום ריאליזם בעיפרון.

כדי לקחת את הציור לשלב הבא, צריך טקסטורות ריאליסטיות.

אנחנו אוהבים אותם! הם חלק מהאבסטרקטיות של ​​הטבע, ולכן מעידים על ריאליזם.

כדי לצייר כל סדק או חור, תחילה החליטו היכן אתם רוצים את החלק העמוק ביותר שלו.

החלק העמוק ביותר הוא הכהה ביותר.

לאחר מכן, ציירו מעבר מכהה לבהיר בכיוון ההפוך.

טיפ:

במקרים רבים, לחלק הכהה ביותר יש שוליים חדים, עקב הסתרה חלקית (overlapping).

אותו דבר עובד גם עבור סדקים (ולא רק חורים).

כאשר אובייקט אינו פונה אל מקור האור, הוא עדיין גלוי וברור.

הסיבה היא אור מהסביבה (אמביאנט). משמע, אור מפוזר והשתקפויות.

מצד שני, ישנם אזורים שאליהם אור לא יכול להיכנס.

אזורים אלו נקראים אזורים חסומים לאור (ambient occlusion).

כדי לצייר אזורים אלה (ambient occlusion), שימו לב לשוליים. במקרים רבים יש להם שוליים רכים, אבל במקרים מסוימים יש להם שוליים קשים (חדים).

סדקים וחורים הם סוג של חסימה לאור מפוזר, אם כי הם רחבים יותר, ולכן יש מעבר בערכי הבהירות.

בדוגמה הבאה, הדגשתי יתר על המידה את האזורים שבין לוחות העץ.

לידע כללי:

ציירתי את בית הציפורים מהדמיון, תוך שימוש בפרספקטיבה לינארית.

אם פרספקטיבה היא דבר חדש עבורכם, בקרו במדריך שלי על פרספקטיבה לינארית למתחילים.

קווי המרקם אינם הבעיה. קל לצייר אותם!

ודאו שהקווים אינם מקבילים.

וגם, שהם אינם בעובי אחיד.

שימו לב:

כאשר מציירים אזור מוצל, לא מספיק להפוך את האזור הזה לכהה יותר.

ודאו שגם המרקם, וגם הסדקים, כהים יותר באזור זה.

כדי לצייר מרקם עץ ריאליסטי, לאחר ציור קווי המרקם, צריך לדייק במבנה (ציור בפרספקטיבה), ולדייק בערכי הבהירות.

המפתח לציור אובייקטים ממתכת הוא להיות אמיצים עם ניגודיות (contrast), תלוי עד כמה המתכת מבריקה.

כלומר, הבדל משמעותי בין ערכי בהירות כהים ובהירים.

הערה:

כאשר מציירים אזורים בהירים וכהים, (לרוב) יש לחבר ביניהם עם שוליים פחות מוגדרים (או רכים).

אפשר להשתמש בכלים להחלקה, כמו מכחול סינתטי או מפזר פחם, כדי לרכך שוליים.

ציור עם לא מספיק ניגודיות ייראה שטוח, וציור עם יותר מדי ניגודיות ייראה כמו קומיקס.

זכרו:

בעוד שלאובייקטים קשיחים (כמו מתכת) יש שוליים חדים, לצל מוטל יש שוליים רכים.

כדאי לדעת:

דוגמאות רבות במדריך זה כוללות אובייקטים עגולים, אשר די מורכבים לציור.

בדרך כלל אלו עיגולים מקוצרים (אליפסות) וגלילים.

כדי ללמוד איך לצייר צורות אלה, אולי תרצו לבדוק את המדריך לציור צורות עגולות.

לפלסטיק, בדרך כלל, אין מרקם. הוא די חלק.

בנוסף, אין לו ניגודיות חזקה, למעט מקרים מיוחדים.

בדוגמה למטה, ציירתי כתמים קטנים כמרקם.

לעומת זאת, עבור מרקם פלסטיק חלק, אני משתמש בנייר חלק במיוחד (בריסטול).

כדי ללמוד על סוגי נייר בהם אני משתמש למרקמים שונים, בקרו במדריך שלי לסוגי ניירות מומלצים לציור.

אובייקטים בודדים הם די משעממים.

על ידי שימוש בהסתרה חלקית (overlapping), כלומר אובייקט המסתיר חלק מאובייקט אחר, אפשר להוסיף תחושת עומק כאשר מציירים.

כאשר המבנה של הציור מוכן, והקומפוזיציה מעניינת, מגיע הזמן לציור טקסטורות.

אפשר לשלב בין מספר טקסטורות, זה יוצר עניין.

סוג נוסף של קומפוזיציה שאני אוהב לצייר הוא סיפור הבנוי ממספר ציורים.

מרקמים יעשירו כל קומפוזיציה.

כאן אפשר ללמוד עוד על ציור קומפוזיציה למתחילים.

לטקסטורות אורגניות, כמו עלים או פרחים, בקרו במאמר שלי בנושא איך לצייר פרחים.

גזע עץ אינו מסובך לציור.

הכי חשוב זה הצורה והערכים (ערכי בהירות). סימני המרקם נעשים כהים יותר באזורים המוצללים.

בדקו את המדריך לציור עצים עבור פרטים נוספים.

במקרים מסוימים, אני משתמש בבליטות של הנייר לציור מרקם.

הבליטות מתאימות לציור בדים.

שימו לב לערכי הבהירות, כלומר האזורים הכהים והבהירים של כל קפל.

בד הוא חומר רך, ולכן יש לו שוליים רכים בתוך המשטח שלו.

אפשר להשתמש בכלי החלקה, כמו מפזר פחם, כדי להחליק את השוליים.

מפזר פחם מתאים לתוצאות מהירות. כאשר רוצים רישום מדויק יותר, כדאי להחליק את השטח בעזרת העיפרון בו משתמשים.

עבור מרקם קיר, אני משתמש לעתים קרובות בעיפרון עם זווית חדה, כמעט מקביל למשטח הציור. כלומר, אופקי.

אני נותן לבליטות הנייר לעשות את השאר.

בשיטה זו רק החלק העליון של הנייר תופס את חלקיקי הגרפיט, ולכן יש חשיבות לסוג הנייר בו משתמשים.

מותגי עפרונות שונים, ודרגות בהירות שונות, יפיקו תוצאות שונות.

חשוב:

מרקם (או צבע) הוא הגורם הפחות חשוב בעת ציור.

אם המבנה אינו נכון, או ערכי הבהירות לא מדויקים, המרקם חסר ערך.

שימו לב לפרספקטיבה ולקיצור (foreshortening).

בדוגמה למטה, החלק העליון של הספר, שאמור להיות רחב יותר מהצד, מקוצר.

לאחר שהמבנה מדויק (בפרספקטיבה), התמקדו בערכי הבהירות.

הציור מוכן כעת. כדי לקחת אותו לשלב הבא, הוסיפו מרקם.

בעת ציור המרקם, אל תשתמשו בקווים ישרים. במקום זאת, תרימו את העיפרון ממשטח הציור בזמן ציור הקו.

כלומר, הרמת העיפרון ממשטח הציור תוך כדי ציור הקו, כך שהקווים יהיו בהירים ודקים יותר, בהדרגה.

אתם יכולים לצייר את הספר מהתבוננות (תמונות), התבוננות ישירה (מהחיים), או מהדמיון (ידע בפרספקטיבה).

עם זאת, עבור המרקם, אין צורך ברפרנס (תמונות עיון). עם תרגול, ועוד קצת תרגול, אפשר להוסיף כמה פרטים שרוצים, מהדמיון.

כאשר אור פוגע באובייקט בחלל, לאובייקט יש צד מואר וצד מוצל.

לאובייקט מעוגל, כמו גליל, יש מעבר הדרגתי מבהיר לכהה.

הצד הכהה ביותר הוא בכיוון ההפוך למקור האור.

כאשר אובייקט נמצא על משטח (כמו על הקרקע, שולחן וכו'), או קרוב למשטח, הוא מקבל אור מוחזר מאותו משטח.

במקרים אלה, האזור הכהה ביותר נהיה בהיר יותר עקב אור מפוזר מפני השטח.

לכן, האזור הכהה ביותר נמצא כעת ליד מה שהיה האזור הכהה ביותר, והוא נקרא צל ליבה (core shadow).

כך גם לגבי כדור וצורות אחרות.

כדי ללמוד איך לצייר כדור, בקרו במדריך שלי בנושא איך לצייר צורת כדור.

כדאי לדעת:

בעוד שצל הליבה הוא האזור הכהה ביותר על פני האובייקט, הוא אינו האזור הכהה ביותר בציור שלכם.

במקרים רבים, אזורים חסומים לאור (ambient occlusion) יותר כהים מצל ליבה.

לא כל המשטחים והאובייקטים מחזירים אור, או סופגים אור.

חשוב להתבונן ולראות כיצד מרקמים שונים מתנהגים עם מקורות אור שונים.

כדאי לתרגל ציור צורות בסיסיות, עם טקסטורות ותאורות שונות.

עכשיו כשאתם יודעים איך לצייר מספר טקסטורות, הגיע הזמן להעמיד את זה במבחן.

בקרו במדריך שלי לציור מהדמיון כדי ליצור יצירות אומנות ייחודיות, והעשירו אותן עם טקסטורות.

כדי להצליח כציירים צריך גם ידע וגם קילומטראז' (תרגול, תרגול, תרגול).

הנה 15 דרכים לציור עומק.

כדי ללמוד עוד על הציוד שבו אני משתמש, הכנתי מדריך לחומרי ציור.

בנוסף, תוכלו למצוא הדרכות רבות ברשימה שהכנתי עבור ערוצי YouTube ללימוד ציור.

אם עדיין מתקשים, אני מורה לציור בתל אביב.